המפקד שלי

הביטו באיש הזה ודמיינו בנפשכם…בן 30 על חוף ימה של תל אביב, קורא משהו…תמיד קורא משהו. בן יחיד לאם אלמנה. איש לאהובתו. אב לבתו ובנו. סטודנט לתואר דוקטור. העתיד כולו עומד על מפתן חייו כשהוא נקרא לשוב אל הצבא ‘להשלים את שורות הפיקוד’ במדבר סיני עם כוחות השיריון. בעיצומו של קיץ הוא מקבל על עצמו את הפיקוד על גדוד טנקים 184 על גדות תעלת סואץ. מספר שבועות אחר כך שוטפת מלחמה נוראה את המדבר. כיפורים 73
ביומה השני של המלחמה נשמעות בקשר זעקות לעזרה ממוצב שבפיקודו. 33 חיילי מילואים של החטיבה הירושלמית עומדים ליפול בשבי האויב המיצרי המקיף את המוצב. שאול עולה אל הקשר ומנחה בקולו השלו את מפקד המוצב, מאיר ויזל, לצאת בראש חייליו בחסות החשכה לכיוון שטחנו בטסה. ‘אני בא לחלץ אתכם’ הוא אומר בקולו הבוטח. כשהוא מוקף כוחות אויב ומכל עבר יורים לכיוונו עומד שאול בצריח טנק המפקד. כשהם צועדים בחשכה רועדים מפחד ומקור צועדים החיילים על השביל כשטנק המפקד מופיע פתאום מתוך החשכה ‘באנו לקחת אתכם’ אומר שלו, עלו כולכם על הטנק. איחזו בכל מה שאפשר. וכך…כש33 חיילים נאחזים בטנק ונאחזים בחייהם, מוקפים מכל עבר באויבים מודיע שאול בקשר ‘המפלצת הזו זה אנחנו לא לירות-חדל אש’. עד הגיעם אל שטחינו. אל חוף מבטחים
קולו הבוטח השלו של האיש הצעיר היודע את דרכו המבין שגם בסיכון חייו עליו לדאוג לחייליו. הוא ‘הרעות’ בתפארתה
33 חיילי החטיבה הירושלמית זכו בזכותו בחייהם. אחד המחולצים דוד ב.כ. תאר זאת בפני כך: מתוך החושך האש והתופת הופיע פתאום שאול ולרגע פסקה המלחמה והשתרר שקט גדול. אור גדול זרח עלינו ונפתחה בפנינו דרך להיחלץ מן השבי והתופת. קיבלנו את החיים במתנה בזכותו של איש אמיץ שלא זכיתי לפגוש. ולא הספקתי להודות לו

בליל 9/9 נפל שאול בקרב
שאול שלו לא אמר קדיש על אמו האלמנה
לא ליווה את רעיתו פרופ’ גבריאלה שלו בתפקידה כשגרירת ישראל באו”ם
לא זכה לראות את ילדיו גדלים לחיים מלאי תוכן ומשמעות ומקימים בית

את סיפור גבורתו של שאול המפקד- הלוחם היהודי-הצבר אספר מחר, בערב יום הזיכרון בבית הכנסת הגדול בלונדון בפני הקהילה היהודית-ישראלית
יודעת שקולי ירעד וישתנק, המילים בוודאי יטשטשו תחת דמעותיי
עד עולם אשא את סיפור גבורתו על ליבי ואדבר בו בכל מקום.
‘כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד’ מן המקורות
מפקדי וסיפור גבורתו, הם ‘תפארת מדינת ישראל’

איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה. שמואל ב’